פסק-דין בתיק עב"ל 146-10

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור של המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי הציבור מר משה ערמון ומר בני זוסמן,; בל 3474/02) שקיבל את תביעתו של המשיב להכיר במחלת הכבד ממנה סובל כפגיעה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן גם- החוק), ודחה את תביעתו להכיר במחלת הסכרת כקשורה לעבודתו.

2.         בית הדין האזורי, קבע את העובדות והניח את התשתית העובדתית למינוי המומחה הרפואי.

3.         העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האזורי הן:

"א.      התובע יליד שנת 1964.

ב.         התובע עבד במפעל כבירן (1991) בע"מ כאחראי קו ייצור ב"חדר הקליפות" מ-6/1995 ועד 8/1996.

ג.         התובע עבד 5 ימים בשבוע 9 שעות ביום שהתחלקו בין משמרות בוקר ללילה, כאשר 40% מזמן עבודתו של התובע היה במשמרות לילה.

ד.         חדר הקליפות הוא אולם ייצור גדול סגור בשטח של כ-200 מ"ר.

ה.        בחדר הקליפות בכבירן מייצרים תבניות לתוכן יוצקים אלומיניום בצורת התבנית. חומר הגלם הבסיסי ממנו מתקבלת התבנית הינו משעווה.

ו.          את גופי השעווה טובלים במתילן כלוריד ולאחר מכן באיזו פרופיל אלכוהול באופן הבא:

            החלקים מוסעים על גבי סרט נע עילי שמופעל ע"י רובוט. הרובוט לוקח את החלק וטובל אותו במתילן כלוריד ולאחר מכן ביאוזופרופיל אלכוהול, למעט חלקים רגישים ושבירים שהרובוט לא יכול להחזיק אותם ולכן טובלים אותם ידנית.

            התובע ישב בזמן הטבילה בחדר בקרה (חדר בשטח של 4 X 3 מ"ר ובו שתי דלתות: אחת הפונה לחדר הקליפות והשנייה הפונה למחלקת הגמר) והשקיף על התהליך. תקלה ברובוט (למשל, הרובוט בא לקחת מתלה מסוים ולא נכנס טוב לתחנה שלו ונעצר) יכולה להתרחש כל 20 דקות או רבע שעה או כל חמש דקות ואז התובע ניגש לרובוט (למקום הטבילה) ומטפל בבעיה.

ז.         מתילן הכלוריד והאיזופרופיל אלכוהול מאופסנים בחביות גדולות בעלות קוטר רחב שיאפשר את טבילת החלקים בהן.

ח.        תהליך הטבילה אורך בין שעה וחצי לשלוש שעות ונעשה בד"כ במשמרת הלילה.

ט.        האדים שיצאו המחלקים שניתנו לייבוש לאחר הטבילות ומחביות המתילן כלוריד והאיזופרופיל אלכוהול שהיו פתוחות בזמן הטבילות היו מתפזרים בחדר הקליפות והעובד נשאר חשוף לריח ולאדים של שני חומרים אלה במהלך כל המשמרת.

י.         בחדר הקליפות אסור היה לפתוח חלונות. החדר היה מבוקר מבחינת טמפרטורה ולחות באמצעות מזגנים ומאווררים ששימשו לייבוש החלקים ואולם מבחינת האוורור לא הייתה בקרה.

יא.       התובע לבש בעת העבודה בחדר הקליפות סרבל בד ארוך, כפפות גומי ארוכות, נעלי עבודה.

יב.       אחת לשלושה חודשים התובע ניקה את חביות המתילן כלוריד ואיזו פרופיל אלכוהול באופן הבא: מרוקנים את החביות באמצעות משאבה, מנקים את הקרקעית ידנית בעזרת סמרטוטים (נכנס פנימה לחבית לשם כך), פעולת הניקוי אורכת כשעתיים. לאחר הניקוי ממלאים את החביות שוב בחומר בעזרת משאבה.

יג.        ב-8/1996 התובע הועבר בהמלצת רופא תעסוקה מהעבודה בחדר הקליפות לעבודה במחלקה אחרת.